"לעולם אל תפתח ראשון את פיך בעת ניהול משא ומתן. דג הפותח את פיו, עולה מיד בחכה..."
(וו.סי.פילדס)
גישור:
הגישור הינו הליך ליישוב סכסוכים המוסדר בסעיף 79ג' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 ובתקנות בתי המשפט (פישור) התשל"ג – 1993.
בתהליך הגישור מתקיים משא ומתן באווירה רגועה ומכובדת, במטרה להגיע להסכם. כמגשר, תפקידי לסייע לצדדים להידבר ביניהם, לברר את מחלוקותיהם, לשקול ולפתח אפשרויות להסדר ואף ייתכן שאעלה הצעות משלי לפתרונות אפשריים. תהליך הגישור מתאים באופן מיוחד כשקיימת חשיבות להמשך מערכת יחסים תקינה בין הצדדים המסוכסכים. כמו כן, גישור מתאים לאנשים המעוניינים לסיים את הקשר ביניהם, אך רוצים להיפרד בדרך מכובדת. מטעמים אלו, גישור מתאים לסכסוכים משפחתיים בכלל ולהליכי גירושין בפרט.
ראוי לציין שהמגשר הוא אינו שופט, אינו מחליט ואינו כופה פתרון. הוא צד ניטרלי שתפקידו לנהל את הליך הגישור, שבמהלכו ניתנת הזדמנות לכל צד להציג את עמדתו בסכסוך, ולשמוע את הצד השני. המגשר מסייע למעורבים לזהות אינטרסים משותפים ולבנות מתווה לפתרון. בנוסף, המגשר מסייע לצדדים לפתח אופציות לפתרון ולנסח הסכם המבוסס על הפתרונות האופטימליים.
השגת הסכם הגישור תלויה ברצונם של הצדדים, ובמידה ומושג הסכם, ניתן להעבירו לבית המשפט, אשר רשאי להעניק לו תוקף של פסק דין. (הדבר תקף גם לגבי סכסוכים בהם אין תיק תלוי ועומד בבית המשפט).
רבים הם הסכסוכים המופנים על ידי בית המשפט - לגישור, זאת עקב העומס המוטל על מערכת בתי המשפט. בבתי משפט רבים פועלת מערכת ניתוב תיקים, המפנה לגישור תיקים הנראים ראויים לכך, עוד בטרם נקבע להם תור לדיון בפני שופט.
כמגשר, חלה עליי חובת חיסיון כלפי כל שנאמר בגישור, ואיני יכול להעיד בבית המשפט בכל הנוגע לסכסוך. ככלל, המגשר - אף אם הינו עורך דין, אינו מייעץ לצדדים בעניינים משפטיים, והצדדים - אם ירצו בכך, מופנים אל עורכי דינם לפני החתימה על ההסכם לצורך ייעוץ משפטי.
אורכו של הליך הגישור נע בדר"כ בין 3-4 פגישות, כאשר כל פגישה אורכת כשעתיים עד שלוש שעות. כמובן שהדבר תלוי במורכבות המחלוקות בין הצדדים.
למרות שאין בכך חובה, עורכי דינם של הצדדים בהחלט יכולים ללוותם לכל אורך התהליך.
-
בניגוד להליך משפטי שנפרס לעתים על פני חודשים ארוכים, ועלותו יכולה להגיע לאלפי שקלים, הגישור חוסך זמן וכסף. (ניתן להגיע להסכם תוך שבועות ספורים ובעלויות נמוכות)
-
הצדדים משתתפים בהליך מרצונם החופשי.
-
הצדדים מגיעים בעצמם אל הפתרון, וזה אינו נכפה עליהם על ידי המגשר.
-
הגישור מתאפיין בפשטות ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד.
-
המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. בכך שונה הגישור ממרבית השיטות (האלטרנטיביות והאחרות) לפתרון סכסוכים.
-
נייטרליות של המגשר. נייטרליות, להבדיל מאובייקטיביות, היא העדר מוחלט של עמדה בקשר לנושא מסוים, ואילו אובייקטיביות היא קבלת עמדה שאינה מושפעת מאחת מעמדות הצדדים.
-
הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה.
-
בניגוד להליכים כגון בוררות, או הליכים משפטיים, יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו. דברים הנאמרים למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט, וישיבה במעמד אחד הצדדים היא דרך טובה לרדת לעומקם של הדברים, לחשוף מידע חסוי ועמדות שהיו מוסתרות, מבלי שיהיה חשש כי אלו ישמשו את הצד השני, אלא ישמשו רק את המגשר ככלי לקידום הסכסוך לקראת פתרונו.
-
הצגה בפני הצדדים של מגוון פתרונות אפשריים.
-
הבהרה של התוצאות האפשריות של כל פתרון מוצע.
-
תרגום הפתרון לכלל טיוטת הסכם.
-
מתן צורה רשמית להסכם.
-
על פי תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, על המגשר במדינת ישראל חלות החובות הבאות:
-
לנהוג בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
-
לסרב לקבל מינוי לגישור אם יש בינו ובין אחד הצדדים קשר, או חשד לניגוד עניינים.
-
להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך.
-
לא להשתמש בכל מידע המגיע אליו במהלך הגישור לכל צורך שאינו קשור בגישור.
-
לא לגלות כל מידע שהגיע אליו במהלך הגישור לכל צד שאינו קשור לגישור (וזאת לרבות בית משפט. רבים הם המפרשים סעיף זה כיוצר חיסיון למגשר, אם זה יוזמן לבית המשפט להעיד על שנתגלה לו במהלך הגישור. לזאת יש להוסיף כי לפי חוק בתי המשפט דברים שנמסרו במהלך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי).
-
לא להעביר מצד אחד לשני מידע שנתגלה לו על ידי אותו צד, אם נדרש לשמור מידע זה בסוד.
-
לא לייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא לתת חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות אף אם היא בתחום מומחיותו.
-
לא להיות צד להסכם אליו יגיעו הצדדים ולא לקבל כל זכויות או חובות על פיו.
עלות כל מפגש גישור הנה 350 ש"ח.
בחלק מהמקרים, הגישור מתבצע יחד עם מגשר נוסף (תלוי במורכבות הסכסוך), כאשר הסיבות לכך נובעות מהיתרונות הבאים:
-
יכולת התייעצות הדדית.
-
חלוקת נטל בהובלת התהליך.
-
תכנון אסטרטגי משותף ושמירה על תדמית מקצועית.
-
שילוב מגשרים מתחומים שונים (משפחה וזוגיות, עסקים, דיני עבודה ועוד)
חלק מהמידע המובא בעמוד הנ"ל נלקח מהמקורות הבאים:
גומא - המרכז הישראלי לגישור ואימון
ד"ר סוזן זיידל - מחברת הספרים "גישור בגירושין" ו"להתגרש ולהישאר חברים"
