|
"לעיתים, ירידה הכרחית לצורך נסיקה מחודשת. הכל עניין של השקפה..." (אייל סבג) |
|
|
אודות שיתוק המוחין (cp) : רקע : שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) מוגדר כפגיעה סטטית במוח המתפתח, כלומר, פגיעה שנגרמה בשלב מסוים למוחו של העובר/התינוק או הפעוט, אך אינה ממשיכה, מתמשכת ומתקדמת. שכיחות הפגיעה באוכלוסיה קרובה ל- 0.2%. למרות שהפגיעה אינה מתקדמת, השפעותיה מלוות את הלוקה במחלה לאורך חייו. בנוסף מונים המומחים נזקים משניים המתווספים עם השנים, כתוצאה נלווית לפגיעה הראשונית. הפגיעה הראשונית : טווח המגבלה התנועתית של הלוקים בשיתוק מוחין רחב ביותר. מפגיעה מוגבלת, המאפשרת תפקוד עצמאי תוך צליעה קלה או קושי בביצוע מיומנויות מסובכות, ועד לפגיעה נרחבת, בה הילד לא משיג יכולת הליכה ואינו עצמאי בתפקודי היום יום. הלוקים בשיתוק מוחין חווים בנוסף למגבלה המוטורית-תנועתית, גם מגבלות תחושתיות. קלט תחושתי בלתי תקין וקשיים בעיבוד מידע תחושתי שנקלט בגוף פוגמים ביכולתו של הילד לתפקד באופן תקין. קיימים אפילו מחקרים שמצביעים על כך שהקושי התנועתי משני ללקות התחושתית. השילוב בין הפגיעה התחושתית לתנועתית גורם לתינוק הלוקה בשיתוק מוחין למהלך התפתחותי שונה מהנורמה. מרבית התינוקות הלוקים במחלה מציגים איחור התפתחותי בהשגת אבני דרך תנועתיות בסיסיות (היפוך מגב לבטן, ישיבה, זחילה ועוד...). קיימים שינויים במתח השרירי ("טונוס") המתבטא פעמים רבות כנוקשות שרירים ("ספסטיות"). הנוקשות השרירית היא גורם נוסף לקושי בתנועה. תנועה היא הדרך של התינוק לחקור את העולם סביבו ולכן עיכוב ההתפתחות התנועתית משפיע בהכרח על ההתפתחות הרגשית, התקשורתית, החברתית והקוגניטיבית של התינוק. לדוגמא: תינוק המתקשה להושיט יד לחפץ, יתקשה ללמוד משחק חדש. תינוקת המתקשה בתנועה תוותר על משחק עם אחיה שנמצא במרחק ממנה.
במהלך גדילת הילד הלוקה בשיתוק מוחין והתפתחותו, נגרמים נזקים משניים למערכות הגוף השונות.
פגיעה נוספת : הפגיעה המשנית בשילוב גורמים נוספים עשויים להוביל לתחלואה נוספת באדם הבוגר שלקה בינקותו בשיתוק מוחין:
ההתערבות הטיפולית בשיתוק מוחין מתחילה מגיל הינקות ומלווה את הפעוט והילד במהלך אבני הדרך ההתפתחותיות. גירויים טיפוליים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, רכיבה טיפולית ועוד) יוצרים ומעודדים שינויים הן ברמה המוחית והן ברמת התפקוד של מערכת שריר- שלד. נמצא שככל שנעשות יותר חזרות איכותיות של תנועה, כך השינוים המוחי והגופני משמעותיים יותר. ככל שהילד צעיר יותר דרוש מספר חזרות נמוך יותר על מנת להביא לשינוי. חשוב שהתרגול ייעשה בסביבתו הטבעית של הילד ושייצור עבורו עניין, הנאה ומשמעות רגשית, על מנת להפיק ממנו את המיטב. מערכת הבריאות משקיעה את מירב המשאבים בטיפול במחלה בתקופת ההינקות והילדות, במטרה להשפיע על המוח בתקופה קריטית זו של ההתפתחות. בחלוף השנים "ילד ה-CP" הופך למבוגר הלוקה ב CP. המטופלים מדווחים על ירידה בכמות הטיפולים השיקומיים ובתדירותם, ועל ירידה בכמות הפעילות הגופנית שהם מבצעים. הירידה בתפקוד עשויה לגרום להגברת התחלואה המשנית והשלישונית.
המידע המובא בעמוד זה נלקח מתוך האתר של חברת "אפוס" אשר השיגה פריצת דרך במחקר ובטיפול בשיתוק המוחין.
|
שטח פרסומי: רפלקסולוגיה ועיסוי טיפולי משולב
סוכרתיים הרוצים להחליף פחד בתקווה
|
| אודות | הרצאות | דרושים | coaching | חוגי בית | דמיון מודרך | אירועים מיוחדים | תובנות | בלוג | תודות | תגובות | חזון | טיפים | גישור | הטבות | צור קשר |
© כל הזכויות שמורות לאייל סבג